האוניברסיטה העברית בירושלים הפקולטה למדעי החברה המחלקה לפסיכולוגיה מה נשאר מהמדבר: השפעת מסעות טיפוליים על בני נוער בסיכון מחקר איכותני The impact of therapeutic trips for at risk youth: A qualitative research עבודת גמר למוסמך מגיש: איל מרגולין ת.ז. 039834353 בהנחייתו של פרופ' גבי שפלר מאי 2017
הכרת תודה ברצוני להודות על האפשרות שניתנה לי לצאת למסע זה שהוא מחקרי בצורתו אך נושא אופי אישי. תודה למנחה שלי, פרופסור גבי שפלר, שהאמין בי ובתחום המחקר, ונתן לי את החופש האקדמי לחקור וליצור, וידע לתת את העצות הנכונות בזמן הנכון. תודה לד"ר דפנה טנר, שהקדישה לי מזמנה ברוחב לב, הכניסה אותי אל תוך העולם העשיר של המחקר האיכותני, ועזרה לי לשמוע את הקולות שמעבר לרובד הגלוי של המילים. תודה לכל שותפי למסעות, שעזרו במהלך הדרך, הסכימו להיות אוזן קשבת ואפשרו מרחב חשיבה חשוב מעין כמוהו, ובמיוחד לגל בלווה על היכולת לתת תחושת ערך לדברים בעיקר כאשר חשיבותם הוטלה בספק. תודה לכל עמותת דרך לוטן על ההזדמנות לקחת חלק במסע המיוחד הזה, ולהתנסות בעצמי בקסם שקורה במדבר. לגיל ואיריס ההורים של לוטן על הקמת העמותה, ולכל הצוות המקצועי על העבודה המדהימה שאתם עושים. תודה לכל הגורמים החינוכיים והטיפוליים שהתגייסו וסייעו למחקר הזה לקרות. לדוד מיכאלי וצוות שביל על העזרה, ולד"ר יקירה לוי, על הליווי בדרך. תודה ענקית לנערים והנערות היקרים שהסכימו להכניס אותי לתוך המסע האישי שלהם. את התודה הכי גדולה אני חב לשי, בת זוגי. על כל התמיכה וההכלה בשעות הקשות של הייאוש והדכדוך. על הסבלנות וההקשבה, על העזרה לחשוב ולהתנסח, על ההתלהבות ומתן תחושת המשמעות, ועל הקריאה הקפדנית והעריכה הקשוחה והבלתי מתפשרת. ובכלל על מי שאת ועל שאת מאפשרת לי להיות אני. אוהב. II
תוכן עניינים תקציר...V רשימת טבלאות ותרשימים VIII... מבוא... 1 1. רקע תיאורטי...2 1.1 נוער בסיכון: הגדרה, מאפיינים, וטיפול...2 1.2 יסודות תיאורטיים של טיפול נפשי: פסיכותרפיה, והתערבות טיפולית בטבע...4 1.2.1 עקרונות הפסיכותרפיה...4 1.2.2 טיפול בטבע...7 1.3 מסעות טיפוליים לנוער בסיכון...9 1.3.1 רקע היסטורי...9 1.3.2 מסגרת התייחסות תיאורטית...11 1.3.3 מחקר על מסעות טיפוליים...12 1.4 סיכום, רציונל המחקר ושאלותיו...14 2.שיטה...16 2.1 מדגם המחקר... 17 2.2 איסוף הנתונים... 19 2.3 ניתוח הנתונים...20 2.4 אמינות ואותנטיות...21 2.5 סוגיות אתיות... 21 3. פרק ממצאים...22 3.1 המשמעויות המוענקות לחוויות המסע:...22 3.1.1 המסע כחוויה אותנטית - "זה להיות אני"... 23 3.1.1.1 "הורדת מסכות" היכולת להראות חולשה...23 3.1.1.2 משמעות חוויות המסע כמפגש אותנטי עם העצמי: "גילוי עצמי"...27 3.1.1.3 אותנטיות כחוויה של קרבה וקבלה...32 3.1.2 חוויות המסע כמעוררות תחושת מסוגלות - "אני יכול"...36 3.1.2.1 מנטאלי מול פיזי: "מעצור פנימי כזה שאומר לא, זה לא הגיוני"... 37 3.1.2.2 מקורות הכוח להתמודדות...40 3.1.2.3 חווית המסוגלות תחושת התעלות...43 3.2 מאפייני המסע המעצבים את משמעויותיו...45 3.2.1 אי אפשר לברוח מהקושי "המדבר הוא לא פראייר"...45 3.2.1.1 הכרח להתמודד הנובע מהמרחב המבודד...46 3.2.1.2 הכרח להתמודד הנובע מהיעדר גירויים חיצוניים...47 3.2.1.3 הכרח להתמודד הנובע מהתעקשות הצוות...48 III
3.2.2 נופי המדבר כמעצבים את החוויה - "... המדבר אין סוף של עצמך"... 50 3.2.3 3.2.2.1 מרחבים חיצוניים, מרחבים פנימיים...51 3.2.2.2 שממה חיצונית, התמקדות פנימית...51 3.2.2.3 שקט חיצוני, שקט פנימי... 52 ניתוק מטכנולוגיה כמאפשר מפגש בין-אישי ותוך-אישי...53 3.2.4 ערעור יציבות הצרכים הראשוניים כמעצים את האינטראקציות...54 3.2.5 אי-ודאות המייצרת מרחב בחירה ולקיחת אחריות...55 3.3 נוכחות המסע בהמשך החיים... 57 3.3.1 השפעות התנהגותיות ורגשיות של המסע...57 3.3.1.1 המסע כמשפיע על היכולת "לראות את האחר"...58 3.3.1.2 המסע כמלמד יכולת לוויסות רגשות...59 3.3.1.3 השפעת המסע על התמודדויות עם קשיים ואתגרים...60 3.3.2 השפעות על קשרים... 64 3.3.2.1 השפעות על הקבוצה... 64 3.3.2.2 השפעות המסע על מערכות יחסים... 65 3.3.3 נוכחות המסע כחוויה מחזקת...66 3.3.3.1 אובייקטים משמרי זיכרון...67 3.3.3.2 המסע כחלק מהנרטיב האישי...68 3.3.3.3 חשיבות חווית המסע הרצון "להעביר את זה הלאה"...69.4 דיון 71... 4.1 המסע כממש יעדים טיפוליים...72 4.1.1 המסע כמקדם קרבה של האדם לעצמו skin( )live in one's own 72... 4.1.2 המסע כמאפשר שינוי של מבנים מנטאליים בעייתיים... 76 4.1.3 המסע כמקדם יכולת להיות בקשרים מיטיבים...79 4.2 תרומת המחקר...84 4.2.1 תרומת המחקר לתיאוריה...84 4.2.2 תרומת המחקר לשדה המעשי...87 4.3 מגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך...89 ביבליוגרפיה...92 נספחים...99 נספח 1: כתב הסכמה מדעת להשתתפות במחקר...99 נספח 2: מדריך ראיון...100 IV
תקציר גיל ההתבגרות הינו שלב מאתגר בהתפתחות האנושית שמאז ומתמיד הציב בפני החברה אתגר של פיתוח מנגנוני עזרה לבני הנוער. זאת על מנת שיוכלו להשתלב בחברה ולמצות את פוטנציאל ההתפתחות שטמון בהם. בעידן הנוכחי המאופיין באורבניזציה וטכנולוגיה, נראה שזמינות ההתנסויות המסכנות, לצד התרופפות הסמכות ההורית והבית ספרית העצימו את הסיכונים המצויים בשלב התפתחותי זה. מצב זה דורש מהחברה לפתח גישות חדשות שיחליפו את המנגנונים החברתיים שפג כוחם, על מנת לסייע לבני הנוער לצלוח תקופה זו בצורה מיטיבה. אחת ההתערבויות לעזרה לנוער בסיכון שהתפתחה במהלך המאה הקודמת, היא תחום הטיפול בטבע ובאתגר ובתוכו מצויים המסעות הטיפוליים בטבע הפראי therapy(.)wilderness במהלך מסעות אלה בני הנוער יוצאים אל סביבה טבעית בה הם מתמודדים עם אתגרים שונים, מתעמתים מול דפוסי ההתנהגות שלהם, ומזהים את כוחותיהם ויכולותיהם. אוכלוסיית המשתתפים במסעות הינה מגוונות וכך גם תכניות ההתערבות הכוללות מרכיבים טיפוליים שונים ואורכם יכול לנוע ממספר ימים ועד מספר שבועות. כתחום טיפולי צעיר, עולם המסעות נדרש להראות את יעילותו ולנסח את העקרונות הטיפוליים שעליהם הוא נשען. מטרת מחקר זה הייתה לתאר את חווית המסע מתוך נקודת המבט של המשתתפים בו, ולנסח מתוך תיאור זה את צורות ההשפעה שלו עליהם ואת מאפייני המסע המקדמים השפעות אלו ומתוך כך לעמוד על טיבו הטיפולי. לצורך כך נבחרה מתודולוגיית מחקר איכותנית הנשענת על מסורת המחקר הפנומנולוגית המניחה שניתן להבין תופעות מתוך חקירת המשמעות הסובייקטיבית של אלו החווים אותן. לאור זאת שאלות המחקר התמקדו בשני עולמות תוכן: 1. כיצד המסע נחווה על ידי משתתפיו מהי המשמעות שהמשתתפים מקנים למסע ולמרכיביו? 2. באילו אופנים המסע הקרין על המשך חייהם: כיצד הוא נוכח בחייהם? כיצד השפיע עליהם? אוכלוסיית המחקר כללה בוגרים ובוגרות של מסגרות לנוער בסיכון אשר עברו מסע אחד לפחות. במהלך המחקר רואיינו ארבעה-עשר משתתפים, מחציתם בנים ומחציתן בנות, בגילאים 19-25, במרחק זמן משתנה מהמסע. המשתתפים גויסו למחקר דרך המסגרות החינוכיות והטיפוליות בהן היו בזמן היציאה למסע. הראיונות התקיימו בסביבה המוכרת והנוחה למרואיינים, והן ארכו בין שעה לשעה וחצי. הראיונות הוקלטו ונותחו לאחר מכן בעזרת תוכנה לניתוח מחקריים איכותניים.atlas ti. 7 ניתוח הראיונות העלה שלוש תמות מרכזיות. התמה הראשונה עסקה במשמעויות המוענקות לחוויות המסע. בתמה זו תוארו שתי קבוצות מרכזיות של הענקת משמעות. הראשונה עסקה V
במסע כמאפשר חוויות אותנטיות, בהן ישנו חיזוק של היכולת להיות במגע עם החוויה הפנימית ושל היכולת לבטא אותה ולתווך אותה לסביבה. נמצאו מספר צורות של חוויות בעלות משמעות מסוג זה: היכולת לוותר על תדמית חזקה ולבטא קושי וצורך בעזרה, צורה זו כונתה "הסרת מסכות" בשל ריבוי השימוש בתיאור זה בקרב המרואיינים; חוויות של העמקת הידע העצמי שנבעו מיכולת רפלקציה מוגברת במסע וקבלת פידבקים מהסביבה; וחוויות של תחושת קרבה וקבלה ביחס למסגרת הקבוצתית, שאפשרו תהליכי חשיפה, שיתוף ושייכות. קבוצה שנייה של הענקת משמעות לחוויות המסע עסקה בחוויות התמודדות המייצרות תחושת מסוגלות. קבוצה זו כללה: תיאור של סוגי ההתמודדויות שבעטיין התגבשה תחושת המסוגלות; תיאור של מקורות הכוח שאפשרו את תהליכי ההתמודדות; ותיאור של תחושת ההתעלות המלווה את חוויית המסוגלות. התמה השנייה עסקה במאפייני המסע שאפשרו את המשמעויות שהוקנו לחוויות המסע. זוהו חמישה מאפיינים של המסע התורמים לעיצוב משמעותו בקרב משתתפיו. הראשון הוא ההכרח להתמודד עם הקשיים והאתגרים הקיים במסע; השני הוא הנופים של המדבר המעצבים את החוויה וממקדים אותה בהתרחשות הפנימית; השלישי הוא הניתוק מטכנולוגיות, ובעיקר טלפונים ניידים, שאפשר את העצמת המפגש הבינאישי והתוך-אישי; הרביעי הוא ערעור יציבות הצרכים הראשוניים כגון הצורך לדאוג למזון ולמים, מקום לינה ומחסה. ערעור זה השפיע על האופן שבו נחוו היחסים הבינאישיים, העצים קונפליקטים אך גם אפשר חוויות של שיתוף פעולה וקרבה; החמישי הוא אי-ודאות הטמונה באופן התנהלות המסע. אי-וודאות שהעצימה את תהליך קבלת ההחלטות ואת תחושת האחריות ותחושת האוטונומיה הקשורות לכך. התמה השלישית עסקה בנוכחות המסע בהמשך חייהם של המרואיינים. תמה זו כללה שתי קבוצות: האחת היא השפעות של המסע; כלומר זיהוי של שינוי ויכולת לקשרו לחוויית המסע. הקבוצה השנייה כללה היבטים של נוכחות המסע כזיכרון חיובי; זיכרונות, שאף על פי שלא ניתן לקשרם ישירות לתהליכי שינוי, ניכר שהם נוכחים בעולמם של המרואיינים. נמצאו שני סוגי השפעות מרכזיים: האחד הוא השפעות התנהגותיות ורגשיות בדגש על אופני התמודדות עם קשיים ואתגרים בתקופה שלאחר המסע; השני הוא השפעות על קשרים על הקבוצה שיצאה למסע, ועל מערכות יחסים ספציפיות. כמו כן, נמצאו שלושה סימנים המעידים על כך שהמסע נוכח בחייהם של המרואיינים כזיכרון חיובי: שמירה של מזכרות מהמסע, השתלבותו של המסע בתוך הנרטיב האישי, והרצון שאנשים נוספים הקרובים אליהם יחוו חוויה דומה. פרק הדיון עוסק בניתוח הממצאים ומראה כיצד ניתן לקשר אותם ליעדים טיפוליים המצויים בגישות נפוצות בפסיכותרפיה. בכך מצביע המחקר על האיכויות הטיפוליות המצויות במסע. VI
נמצאו שלושה יעדים טיפולים התואמים את התהליכים המתרחשים במסע: קידום היכולת של האדם להיות במגע עם החוויה הפנימית שלו; זיהוי ושינוי מבנים מנטאליים בעיתיים, בדגש על תחושת מסוגלות ודימוי עצמי; ומתן הזדמנות לחוות קשרים מיטיבים. בנוסף לזיהוי היעדים הטיפוליים שהמסע מממש, המחקר מציע מודל לכל יעד טיפולי המחבר בין התמות השונות ומנסח את הקשרים בין מאפייני המסע, לבין אופני ההשפעה שלו על המשתתפים במהלך המסע ולאחריו. מחקר זה, המתמקד בחוויה הסובייקטיבית של בני הנוער המשתתפים בו, הוא הראשון מסוגו שבוצע בישראל. מיקוד זה, המתבצע על ידי אימוץ המתודולוגיה האיכותנית-פנומנולוגית מאפשר לתת מילים לחוויית המסע ולהרחיב את הבנת התהליכים המתרחשים במסעות ואת השפעתם. לאור התובנות העולות בדבר המוקדים הטיפוליים המצויים בו, המחקר מציע כיוונים למחקרים עתידיים שיתמקדו במשתני תהליך ובמשתני תוצאה שעלו כמשמעותיים. בנוסף, המחקר מעלה המלצות פרקטיות לשדה המעשי שיכולות לסייע לממש את הפוטנציאל המיטיב הטמון במסע. בצד החלוציות שבעצם קיומו יש למחקר זה מספר מגבלות. הראשונה היא קבוצת דגימה חלקית שככל הנראה אינה מייצגת את מלוא רוחב היריעה של התופעה. דבר זה נגרם בעיקר בשל הקושי לגייס מרואיינים שחווית המסע שלהם הייתה אמביוולנטית. ניכר שלמרואיינים אלה מידת מוטיבציה פחותה להשתתף במחקר. מגבלה שנייה נובעת ממגבלות זמן והיקף המחקר שנערך בנקודת זמן אחת ולכן לא ניתן היה לזהות תהליכי התפתחות באופן בו המרואיינים מבינים את החוויה. מגבלה נוספת קשורה להיקף המחקר שאפשר בחירת קבוצות השוואה מצומצמת )מגדר, ומרחק הזמן מהמסע(. יתכן ובחירה מצומצמת זו מנעה אפשרות לזהות הבדלים משמעותיים המצויים בקרב קבוצות השוואה נוספות כגון אורך המסע, סוג המסגרת של הקבוצה היוצאת למסע, והגורם המקצועי שמוביל את המסע. לבסוף, המתודולוגיה האיכותנית אמנם מאפשרת לתאר תמונה רחבה ועשירה של התופעה ושל השפעותיה אך היא אינה יכולה למדוד את מידת ההשפעה ולבצע השוואה לקבוצות ביקורת. על כן, ישנן המלצות לכיווני מחקר עתידיים שיוכלו להתמודד עם מגבלות אלה. VII
רשימת טבלאות ותרשימים טבלה 1 : רשימת המרואיינים ומאפייניהם... 16-17 תרשים 1: תמות המבטאות יעד הטיפולי של קידום קרבה של האדם לעצמו... 75 תרשים 2: תמות המבטאות יעד טיפולי של שיני מבניים מנטאליים בעיתיים... 79 תרשים 3: תמות המבטאות יעד טיפולי של קידום יכולת לחוות קשרים מיטיבים... 83 VIII
בשנת מבוא 2007, מספר חודשים לאחר שחרורי מהצבא, נפלה בחלקי ההזדמנות להצטרף למשלחת מחקר על שועלי קוטב באיסלנד. במהלך החודשיים בהם שהיתי בחברת החוקרים והשועלים בנופים הפראיים של הפיורדים הצפון מערביים של איסלנד, התגבשו אצלי שתי תובנות שבמבט לאחור השפיעו על החלטות שקבלתי בהמשך חיי. הראשונה הייתה שמצאתי את עצמי מנסה להבין את התנהגות החוקרים יותר מאשר את זאת של השועלים. יתכן שתובנה זו משקפת את התחלת תהליך גיבוש דרכי המקצועית והפנייה אל עולם הפסיכולוגיה. התובנה השנייה התגבשה במהלך שיטוטי בטבע המושלג באזור. זכור לי רגע של התרגשות בו חשתי שאני מבין שהשהות בטבע, תחושת החיות שהוא מעורר בי, ותחושת ההישג מכך שצעדי היו הראשונים שהוטבעו בשלג באותה השנה, הן בעלות איכות מרפאת מבחינתי. אני זוכר שחשבתי שאם יש בכך השפעה כה חיובית עלי יתכן וגם אחרים יכולים להפיק מכך תועלת. מספר שנים לאחר מכן התאפשר לי לבחון תובנה זו. במהלך השנים 2011-2014 זכיתי לעבוד בעמותת "דרך לוטן" העוסקת במסעות טיפוליים לנוער בסיכון. במסגרת תפקידי כרכז השטח של העמותה הדרכתי מספר רב של מסעות למסגרות שונות על הרצף הרחב של נוער בסיכון. תקופה זו הייתה מאתגרת ומרגשת מבחינתי וגדושה בחוויות שונות ומגוונות אך גם עוררה שאלות רבות: האם מה שהיה נכון לגבי אכן נכון גם לגבי אותם נערים ונערות? האם הם חווים את המסע ואת המפגש עם הטבע באופן דומה? ובעיקר מה כבר יכול להישאר משבוע אחד בתוך רצף של חיים שלמים? מחקר זה מבקש לענות על שאלות מסוג זה כיצד בני הנוער חווים את המסע, ובאיזה אופנים הוא ממשיך ללוות אותם לאחריו? על מנת לנסות לענות על שאלות אלה בחרתי לראיין בוגרים ובוגרות של מסעות ולבחון במרחק הזמן כיצד הם מבינים את אשר עברו במסע והאם המסע המשיך להיות נוכח בצורות מסוימות בהמשך חייהם. במהלך החודשים יולי-נובמבר 2016 ראיינתי ארבעה-עשר בני נוער. ניתוח הראיונות והממצאים העולים מהם מוצגים במחקר זה. המחקר מורכב מארבעה פרקים: סקירת ספרות, שיטה, ממצאים ודיון. סקירת הספרות עוסקת בתחומי הידע הרלוונטיים למחקר, המפורטים מהרחב אל הצר: נוער בסיכון, התערבויות טיפוליות בטבע, ומסעות טיפוליים לנוער בסיכון. לאחר מכן בפרק השיטה מוצגת הגישה המחקרית בה נקטתי ומפורטים הליכי המחקר וסוגיות אתיות הקשורות בו. פרק הממצאים מציג סיכום של ניתוח הראיונות ומפרט את התמות שעלו ממנו תוך הבאת דוגמאות רבות מדברי המרואיינים. לבסוף בפרק הדיון מוצגות מסקנות העולות מהממצאים, חיבורם לידע המחקרי הקיים, ודיון בתרומתו של המחקר לתיאוריה ולשדה. 1
1. רקע תיאורטי 1.1 נוער בסיכון: הגדרה, מאפיינים, וטיפול המושג נוער בסיכון מורכב משני חלקים נוער וסיכון, שראוי להגדירם ולתת את הדעת על הקשר ביניהם. גיל ההתבגרות )גילאי 12-18( הוגדר על ידי אריקסון כמאופיין בקונפליקט מאתגר של גיבוש זהות. תקופה זו סוערת ומלווה בהתפתחות פיסיולוגית מבלבלת, בהרחבת יכולות ותחושת עצמאות והינה קריטית לפתוח קשרים אינטימיים ויציבים. )אריקסון, 1976(. 1 מזווית זו ניתן לראות שישנו ממד של סיכון אינהרנטי בפרק זמן זה: סיכון שהנער לא יצליח לגבש לעצמו זהות ברורה ויציבה דיה או שלחילופין יגבש זהות בעלת מאפיינים שליליים ופוגעניים. ישנם חוקרים הטוענים שלמעשה כל בני הנוער נתונים בסיכון Nelsen, (Glenn & (1988, אך גישה זו מתעלמת מההבדלים בין בני הנוער השונים. ישנן הגדרות שונות למשמעות המונח 'סיכון', הנעות בין אלה השמות דגש על החשש לפגיעה בפוטנציאל התפתחותו של הנער (Resnick & לבין אלה השמות דגש על תפקודו של הנער בחברה ;(Gordon & Yowell, (1994 (1996.Burt, כך או כך, בבסיס מושג הסיכון עומדת תפיסה מניעתית הבאה לידי ביטוי בהתערבויות שמטרתן למנוע את התממשות הסיכון (1997.(Kronick, ב'גישה מניעתית' אין כוונה להיעדר בעיות נוכחיות. קשת הסיכון נעה בין חשש לפגיעה עתידית, לבין מצבי ניתוק ודפוסי התנהגות קיצוניים שיכולים לגרום לנער סבל רב. אופן המיקום על קשת הסיכון נע בין גישות השמות דגש על כמותם של מרכיבים מסכנים שונים אצל הנער ובסביבתו (1996 Burt,,(Resnick & לבין גישות השמות דגש על דפוס ההתנהגות הנוכחי של הנער )להב, נוער בסיכון - התופעה בפרספקטיבה, 2000(. הגישות השונות גוזרות תמונה שונה של התופעה בהיבטים של היקף (1997 (Kronick, וגיבוש גישות התערבות (2003.(Weissberg, איך שלא מסתכלים על התופעה, מדובר בתופעה רחבת היקף בארה"ב הערכות משנות ה- 90 מדברות על כ 30% מבני הנוער המצויים בסיכון גבוה, וכ 35% נוספים הנמצאים במצב סיכון בינוני (1997.(Dryfoos, בישראל, על פי דוח שמידט, כ- 15% מאוכלוסיית הילדים והנוער עונים להגדרה של ילדים-נוער בסיכון. אך כאמור, היקף התופעה משתנה בהתאם לנקודת המבט, ונראה שהיא רחבה יותר לאור העובדה שמספר הילדים ובני הנוער המצוי מתחת לקו העוני עמד אז )2004( על 30% )שמידט, 2006(. במחקר של מכון ברוקדייל שהתפרסם לאחרונה, שהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נמצא שכ 17% מאוכלוסיית הילדים והנוער עד גיל 17 עונה על ההגדרה של נוער בסיכון )ברוקדייל, 2015, אוחזר בתאריך 29.3.2016(. נתונים אלו מתבססים על סקר 2 1 הכוונה כאן ובעבודה כולה לשני המינים: נערים ונערות.
התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון המגדירה אוכלוסייה זו כעונה על אחד מהתחומים הבאים: בעלי התנהגויות סיכון, בעלי הישגים נמוכים בלימודים, סובלים מקשיים או רגשיים חברתיים, נמצאים בסיכון לפגיעה גופנית, חיים בסביבה משפחתית מאיימת ולא תומכת )סבו- לאל וחסין, 2011(. עד כה תוארה התופעה של נוער בסיכון מנקודת מבט של גורמי הסיכון והתנהגויות הסיכון. זווית התבוננות נוספת בתופעה היא מאפייני האישיות של בני הנוער. עציון מציעה שניתן לחלק את בני הנוער בסיכון לפי יכולות ההסתגלות שלהם במישור האישי )תחושת מסוגלות להתמודד עם קשיים, בטחון עצמי והערכה עצמית(; במישור החברתי )מידת היכולת להשתלב בסביבה החברתית ולקיים קשרים תקינים(; ובמישור הרגשי )הדינמיקה בין הסביבה והעולם הרגשי של הפרט(. עציון מציעה שחלוקה לפי גורמים אישיותיים אלה תאפשר להתאים את ההתערבות הטיפולית בצורה הטובה ביותר )עציון, 2014(. הצעה זו נשענת על מחקרים רבים שמצאו קשר בין נוער בסיכון למאפיינים אישיותיים אלה. כך לדוגמא מחקרים מצאו שכיחות רבה יותר של דפוסי התקשרות בעייתיים בקרב נוער בסיכון (Carlson, קשר בין דפוסי התקשרות בעיתיים ובריאות נפשית בקרב בני נוער ;(Maier, (1994 (1998; וקשר בין משתנים של הערכה עצמית ותחושת מסוגלות לבין יכולת להתמודד עם קשיים והסתגלות למסגרות 2005) Itzhaky,.(Lipschitz-Elhawi & לצד מדידת היקף התופעה ומאפייניה נעשו בשנים האחרונות מספר מאמצים לשינוי מדיניות ופיתוח תכניות התערבות והערכתן. במסגרת שינוי המדיניות ויישום דו"ח שמידט הוקמה התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון "360 מעלות"; נערכו רפורמות בחינוך כדוגמת "אופק חדש" "ועוז לתמורה" הכוללות הפניית משאבים לקידום פרטני של תלמידים מתקשים; ושינוי מדיניות הרווחה במסגרת תכנית "עם הפנים לקהילה" השואפת להקטין את ההשמה החוץ-ביתית ולהפנות משאבים לקהילות )ברוקדייל, 2015(. כמו כן נערכו מספר מחקרי הערכה לבדיקת השפעת שינויי מדיניות אלה ותוכניות נוספות: 2008(; הערכת הערכת יישום מדיניות "עם הפנים לקהילה " )דולב, סבו-לאל, שמיד, ובר ניר, התוכנית מסיכון לסיכוי המתמקדת בעבודה עם נוער עולה המצוי במצבי סיכון )כאהן- סטרבצ'ינסקי ואזן-סיקרון, 2008(; מחקר על יישום תכנית "מניפה" למניעת נשירה ממסגרות החינוך )גולדדנברג, אורנן, ורומי, 2014(; מחקר על תכנית "סיכויים" להפחתת התנהגויות סיכון בקרב נוער פורע חוק )אדלשטיין, 2010(; גם בתחום ההתערבויות הטיפוליות לנוער בסיכון 3
באמצעות השטח פורסם דוח המסכם את התוכניות הקיימות בארץ ומחקרי הערכה שנערכו בארץ ובעולם )בן סימון וכאהן-סטרבצ'ינסקי, 2013(. לצד ריבוי תכניות ההתערבות בולט הקושי לתת מענה לכלל בני הנוער. לדוגמא: מחקר מצא כי 75-80% מבני הנוער בארה"ב הסובלים מקשיים נפשיים לא מקבלים מענה אפקטיבי (2003.(Weissberg, הסיבות לכך מגוונות וכוללות היבטים של חשש מסטיגמה, חוסר אמון במערכת, והיבטים של קושי בהתאמת תכניות הטיפול למאפיינים הספציפיים של בני הנוער (1985 Schram,.(Mandell & לכן, ניכר שיש צורך מתמיד בפיתוח תכניות התערבות מגוונות וייחודיות, שיוצאות מ"הקופסא הטיפולית", ומסייעות לבני הנוער להתמודד עם גורמי הסיכון שסביבם ובתוכם. 1.2 יסודות תיאורטיים של טיפול נפשי: פסיכותרפיה, והתערבות טיפולית בטבע המסעות במדבר נקראים מסעות טיפוליים. כלומר מטרת המסעות לסייע לנוער בסיכון לשפר את מצבו ואופני התמודדותו עם אתגרי גיל ההתבגרות. על מנת שניתן יהיה לבחון טענה זו בדבר טיפוליות המסע ולבדוק האם אכן חווית המשתתפים במסע משקפת איכות זו, יש צורך להניח כעת את היסודות לדיון. יסודות אלו יתייחסו לשני מרכיבים מרכזיים הקשורים להיות המסע טיפולי: הראשון הוא עקרונות של טיפול נפשי מרכיב הטבע לתהליך הטיפולי. פסיכותרפיה; השני הוא תרומתו של 1.2.1 עקרונות הפסיכותרפיה אין בכוונתי לסכם את המגוון העצום של תיאוריות בפסיכותרפיה, על כך נכתב רבות וקצרה היריעה מלעשות זאת כאן. במקום זאת ברצוני לנקוט גישה א-תיאורטית ובמקום לסקור תיאוריות שונות אתאר יעדים מקובלים אותם מנסים להשיג בפסיכותרפיה. בחירה זו נובעת מהעובדה שעל אף שישנם הבדלים וויכוחים סוערים בין התיאוריות השונות ישנה חפיפה לא מעטה באשר ליעדי הטיפול והסכמה בנוגע להתרחשויות בעלות איכות טיפולית )כלומר כאלה המסייעות לאדם לשפר את איכות חייו ומצבו הנפשי(. סקירה מצומצמת זו שואבת משתי הגישות המרכזיות כיום בפסיכותרפיה, זו הדינאמית וזו ההתנהגותית-קוגניטיבית. אין ספק שישנן גישות נוספות, אך אני סבור שמרביתן חולקות יעדים דומים לאלו שיוצגו להלן. ניתן לומר שפסיכותרפיה באשר היא שואפת לעזור למטופל לשפר את איכות חייו ובריאותו הנפשית. שינוי זה מתאפשר על ידי איתור דינאמיקה נפשית, חלקה מודעת וחלקה לא, הפוגמת באיכות חייו של האדם. השאיפה היא שעל ידי התערבות טיפולית ייווצר שינוי בדינמיקה זו ובכך יוטב לאדם. מתוך סקירה של ספרות מבוא לפסיכותרפיה דינאמית (2004 (Gabbard, 4
)2011 ופסיכותרפיה התנהגותית-קוגניטיבית )מרום, גלבוע-שכטמן, מאיירס, ומור, ניתן לזהות מספר יעדים המבטאים הנחה זו: קרבה של האדם לעצמו בבסיס יעד זה עומדת ההנחה שחלק מהסבל הנפשי שחווה האדם נובע מכך שמשחר ילדותו הוא לא חווה באופן מספק את הסביבה הקרובה אליו כמאשרת ומקבלת את הצורות בהם הוא מבטא את עצמו. הוא על כן פיתח מנגנונים להתאים את עצמו לדרישות הסביבה. דפוסים אלו הוטמעו באדם כ"טבע שני" ולא תמיד הוא מודע אליהם ויכול לזהותם. המחיר של מנגנוני "ריצוי" אלה הוא היעדר תחושת יצירתיות וחיות, היעדר היכול להיות מלווה בתחושות קשות של דכדוך, דכאון, וחרדות הנובעות מהיעדר משמעות וייעוד (1981.(Miller, במוקד יעד טיפולי זה עומדת השאיפה להרחיב את הכרת האדם את עצמו בבחינת זיהוי והבנת דפוסי רגשותיו והתנהגויותיו, ועזרה בזיהוי מוטיבציות אישיות ומתן הכרה ואישור שלהן. יעד זה מצוי בגישות דינאמיות רבות כגון גישת פסיכולוגיית העצמי self: (Kohut, The analysis of the a systematic approach to the psychoanalytic treatment of narcissistic personality (1971 disorders, (Kohut, (1984 ומושג העצמי האמתי של ויניקוט )ויניקוט, עצמי אמיתי, עצמי כוזב, 2009(, אך גם בגישות התנהגותיות-קוגניטיביות כגון גישת המחויבות והקבלה ( acceptance )and commitment therapy השמה במוקד הטיפול את העזרה לאדם לגבש מערכת ערכים אישית ולפעול לאורה )הייס, 2014(. פתרון קונפליקטים לא מודעים זהו יעד פסיכודינמי "קלאסי" אשר במוקדו עומדת ההנחה שהסבל הנפשי נובע מתוך קונפליקט מודחק ועל כן לא מודע בין חלקי הנפש השונים. טיפול השם במרכזו יעד מסוג זה שואף לאפשר לקונפליקט זה לצוף על פני השטח ולהתבטא בקשר הטיפולי. דרך הפיכתו של הקונפליקט למודע וזיהוי האופן בו הוא מפעיל את האדם במהלך חייו, מתאפשר לאדם פתח לשנות את דפוסי תגובותיו והתנהלותו ביחס לקונפליקט זה. בעקבות "עיבוד" הקונפליקט תתאפשר הקטנה של רמת החרדה הנוצרת כתוצאה מנוכחותו הלא מודעת. יעד זה מצוי במוקד גישות דינאמיות שונות "המתווכחות" ביניהן על טיב הקונפליקט ולא על עצם קיומו. מוקד הקונפליקט יכול להיות סביב דחפים מיניים ([1923] 1957,.S,(Freud דחפים תוקפניים סביב חרדות קיומיות )יאלום,, (Mahler, 1975 תהליכי מיזוג ונפרדות(,(Klein, 2002 [1938]) 2011(, או מוקדים נוספים. שינוי מבנים מנטאליים בעייתיים במוקד יעד זה מצויה ההנחה שבמוקד הקשיים הנפשיים אתם האדם מתמודד, מצויים קשרים בין תגובות רגשיות ופרשנויות קוגניטיביות של האדם להתרחשויות בחייו לבין דפוסי תגובות התנהגותיות. מטרת יעד זה היא לעזור לאדם לזהות 5
קשרים אלה, להרחיב את המודעות ביחס אליהם, ולשנות את הפרשנות הניתנת לחוויה ואת דפוס התגובה הרגשית וההתנהגותית. השאיפה היא שעל ידי התנסויות התנהגותיות )חשיפות יצליח האדם ללמוד "להכיל" רגשות קשים )כגון חרדה, פחד, אשמה ובושה(, ובכך )exposure יקטין את הצורך להימנע מהתנהגויות וחוויות שעלולות להיות בלתי נסבלות מבחינתו (Craske, (2014. יעד זה עומד במוקד של התערבויות קוגניטיביות-התנהגותיות, אך גם מצוי בגישות דינאמיות השואפות להרחיב את היכולת להכיל חרדה על מנת לפתור קונפליקטים לא מודעים.(Gabbard, 2004) ולקדם את היכולת לחפש מוטיבציות פנימיות הכלים המרכזיים המשמשים את הפסיכותרפיה בהקשר זה הם מתן מידע על תהליכים נפוצים כגון תגובות חרדה (psycho- ;education) חשיפות במציאות ובדמיון להתרחשויות מהם האדם נמנע ובאמצעות תהליכי התרגלות ועיבוד של ההתנסות לשנות את המבנים הבעייתיים עצמם )הפרט, 2011( שיפור יכולות של רפלקטיביות ומנטאליזציה במוקד יעד טיפולי זה מצויה ההנחה שהיכולת האנושית להתבונן בחוויה באמצעות התודעה )mind( מאפשרת לאדם לזהות את המנגנונים המעצבים את תגובותיו הרגשיות וההתנהגותיות ולהבין איזה פרשנויות מתוך עולמו הפנימי הוא "משליך" על העולם החיצוני (1989 (Steiner,. שיפור יכולת הרפלקטיביות והמנטאליזציה יכולה לאפשר לאדם לפתח אמפתיה על ידי יכולת להבין את עולמם המנטאלי של אלו שעומדים מולו, ואף להגמיש את היכולת לייצר פרשנויות ומשמעויות חדשות. יכולת המנטאליזציה יכולה לעזור גם בעיבוד חוויות שליליות על ידי האפשרות להתבונן בהן מחדש ממרחק מההתרחשות עצמה וכתוצאה מכך להקהות את השפעתן על חיי היום יום (2009 (Foa,. העמקת יכולות הרפלקטיביות והמנטאליזציה הינה יעד טיפולי מרכזי הן התנהגותיות. בגישות דינאמיות והן בגישות קוגניטיביות- שיפור התנהלות בקשרים ומערכות יחסים - במוקד יעד זה מצויה ההנחה שהחיים הנפשיים ניזונים מראשיתם מתוך קשר עם דמויות משמעותיות קרובות ורבים מהקשיים הנפשיים שהאדם חווה קשורים לקושי לפתח יחסים קרובים ובריאים. קושי זה נובע לעיתים קרובות משחזור של דפוסי התקשרות ויחסים ראשוניים בעייתיים (1969.(Bowlby, במוקד יעד זה מצויה השאיפה לפתח יכולת לחוות מערכת יחסים אינטימית בריאה שתאפשר כינון של דפוס התקשרות ויחסים אלטרנטיבי בו האדם חווה את עצמו והאחר בצורה חדשה מזו אליה הוא רגיל וכתוצאה מכך תתפתח אופנות חדשה לקיום יחסים בינאישיים (1989 ;Tronick,.(Benjmin, 1990 לסיכום, סקירת יעדים טיפוליים זו הינה תמציתית וכמובן שאינה ממצה את היעדים הטיפוליים הקיימים בשדה הנרחב של הפסיכותרפיה, אך היא מציגה את היעדים הדומיננטיים ביותר. 6
סקירה זו נקטה בגישה א-תיאורטית )אם כי היו פה ושם קישורים לגישות תיאורטיות ספציפיות על מנת לתת דוגמאות לקטגוריות שהוצגו(, זאת על מנת להניח בסיס לדיון אפשרי בממצאי המחקר כמסבירים את ההתרחשות הטיפולית במסע. אין ספק שסקירה זו אינה ממצה ומרכיבים רבים נותרו בחוץ, אך זאת בשל קוצר היריעה. 1.2.2 טיפול בטבע תחום המסעות הטיפוליים לנוער בסיכון, שייך להקשר רחב יותר של התערבויות טיפוליות בטבע, ועל כן ראוי לתת את הדעת למאפייני תחום זה ולהנחות המוצא שלו. אכן נשמעת לא אחת ביקורת על מסעות טיפוליים, ועל התערבויות טיפוליות אחרות המתקיימות בטבע, שאינן נותנות את הדעת להשפעתו של הטבע כמרכיב בתהליך הטיפולי Rusell, (Gass, Gillis, & (2012, (2013 Gillespie,.(Ebony & במוקד הדיון על טיפול בטבע ניצבת השאלה בדבר איכותו התרפויטית של הטבע וכיצד היא תורמת לתהליך הטיפולי. התשובות כוללות שני מרכיבים, שהם בעצם שני צדדים של אותו המטבע: כיצד משפיע היעדר טבע על האדם, וכיצד תורמת נוכחותו של הטבע לאדם. נתחיל בהשלכות של היעדר טבע בחייו של האדם. ניתן לחלק את הכתיבה בנושא לפי גישות מרכזיות בפסיכולוגיה הקלינית: גישה דינאמית, גישה התפתחותית-אבולוציונית, וגישה התנהגותית-קוגניטיבית. הגישות השונות נשענות על גוף ידע הולך ומתרחב המצביע על קשר בין היעדר טבע בחייו של האדם לסימפטומים של מצוקה נפשית כגון חרדה ודיכאון (Chalquist,,2009) קצב החלמה 1984),(Ulrich, ורמת לחץ & Kagawa, (Tsunetsugu, park, Ishii, Hirano,.Miyazaki, 2007) מנקודת המבט של הפסיכולוגיה הדינאמית האדם המודרני מצוי ביחסים קונפליקטואליים עם הטבע. מצד אחד האדם המערבי משוקע בחשיבה הקרטזיאנית הדואלית המפרידה בין חומר לרוח ורואה בטבע מערכת מכניסטית, השונה איכותית ממנו. מנגד, לטענת כותבים כגון ווילסון, יש באדם נטייה מולדת להיות במגע עם נוכחות החיים בעולם, ומתוך כך משיכה בסיסית להיות במגע עם הטבע והאורגניזמים החיים בו (1984.(Wilson, הסביבה המודרנית הרגילה את האדם להיות כה תלוי בטכנולוגיות שמתבססות על ניצול משאבים טבעיים ופגיעה בהם, שההכרה בכך שהאדם פוגע בטבע ובמערכות החיים שלו הינה קשה להתמודדות ומרתיעה, גם בשל השינוי באורך החיים שהיא מעודדת את האדם לעשות. רתיעה זו מביאה את האדם לדחות את ההכרה בצורך שלו בטבע ובמשיכה אליו והוא מעדיף להדחיק את הקונפליקט (1995.(Roszak, בהתאם לתפיסה הפרוידיאנית, כאשר האדם נתקל במצבים המעוררים את הקונפליקט המודחק, והאדם המודרני 7
חי בסביבה תעשייתית המעוררת קונפליקט זה, אזי עולה חרדה המכבידה על חייו (Shepard, 2.1995) במרכז נקודת המבט ההתפתחותית עומדת כתיבתו של ריצ'רד לואב )Louv( על השפעת היעדר סביבה טבעית על התפתחותם של ילדים. לואב הצביע על הקשר בין היעדר נוכחות של סביבה משחקית טבעית לעלייה בהיקפים של תופעות כגון השמנת יתר, הפרעות קשב, ודיכאון בקרב ילדים (2006.(Louv, ואכן יש גוף ידע הולך וגדל על הקשר בין היעדר טבע בסביבה ההתפתחותית והפרעות קשב וריכוז 2001) Sulliven,.(Taylor, Kuo, & מבחינה קוגניטיבית והתנהגותית עומדת הטענה שהאדם בסביבה המודרנית נדרש למשאבים קוגניטיביים רבים על מנת להתמודד עם הסחות הדעת הנובעות מעודף גירויים ומעומס של מטלות. כדי לעמוד במטלותיו האדם נדרש להפניית קשב ונטרול הסחות. פעולה תובענית זו מביאה אותו לכדי עייפות מנטאלית, שהשלכותיה הן ירידה ביכולת הוויסות העצמי, ניטור הרגשות, ואיכות האינטראקציות החברתיות. בנוסף, מצב זה מביא לכדי תחושות עצבנות ואף לכדי מצבים דיכאוניים. לטענת חוקרים כגון קפלן וקפלן, בטבע יש יכולת לחדש את המצברים המנטאליים ומחסור של שהייה בטבע אינו מאפשר לו לחדשם, והוא נותר במצב של עייפות מנטאלית 1989) Kaplan,.(Kaplan & עד כאן עסקנו בהשלכות של היעדר טבע על חייו של האדם. כעת עולה השאלה כיצד נוכחות הטבע מסייעת בתהליך הטיפולי. נתחיל בנקודה בה סיימנו את הסעיף הקודם. כאמור, ישנה טענה שהאדם המודרני סובל מעייפות מנטאלית ושבידי הטבע לסייע לו להתגבר עליה. לטענת קפלן וקפלן, יש שני מנגנוני קשב: קשב מכוון הדורש משאבים רבים, וקשב לא רצוני )involuntary( שאינו דורש משאבים רבים ולכן מאפשר תשומת לב לגירויים מסקרנים ומאפשר מנוחה בו זמנית. הטבע הוא מקור אידיאלי לקשב מהסוג השני. ראשית, הסביבה הטבעית אינה עמוסה בגירויים כמו זו העירונית. שנית, היא מאפשרת ניתוק מעומס המטלות הנובע מדרישות החיים בסביבה האורבאנית. ושלישית, היא מלאה בגירויים פשוטים ומסקרנים המעוררים קשב לא רצוני, גירויים כגון: מים זורמים, אש, צמחייה מגוונת ועוד (1989 Kaplan,.(Kaplan & ואכן מחקרים רבים הראה ששהייה בסביבה טבעית וחקירה שלה תורמות לרווחה המנטאלית-קוגניטיבית של. האדם 2010) Berman, (Hartig & Evans, 1991)(Kaplan & 2 בהגותו של פרויד הקשר של האדם עם הטבע מאופיין גם כן כמעורר חרדה, אך מכיוון מעט שונה: הטבע הינו אחד הגורמים המאיימים על שלמותו של האדם ועל עקרון העונג המניע אותו. על כן התרבות, שהתפתחה כחלק מהניסיון האנושי לשלוט בגורמים המאיימים על אושרו, פועלת לביסוס שליטה על הטבע ואיומיו אך בשל חוסר יכולתה לעשות זאת בצורה מושלמת היא מותירה אותו בחרדה מפניו )פרויד, 1966(. 8
כאמור, גישות אחרות רואות במורכבות יחסי אדם-טבע מוקד לפתולוגיה נפשית בין אם בצורה של קונפליקט מעורר חרדה או בין אם בפגיעה התפתחותית. לפי גישת האקו-פסיכולוגיה, שיקום היחסים עם הטבע יכול לעזור לאדם לפתור את הקונפליקט המודחק (1992.(Roszak, הביטויים המעשיים לגישה זו רבים ויכולים לבוא לידי ביטוי במגוון גישות טיפוליות כדוגמת: פסיכותרפיה בטבע, טבע-תרפיה, טיפול בבעלי חיים, תרפיה באתגר,)adventure-therapy( טיפול בטבע הפראי 3.(Jordan, 2015) ועוד (Wilderness Therapy) ג'ורדן מבקש להוסיף איכות נוספת שהטבע יכול לתרום לתהליך הפסיכותרפיה. הוא נשען על הכתיבה האחרונה של דניאל שטרן העוסקת במושג החי ות.(vitality) שטרן כותב על 'צורות של חיות' כתופעת גשטלט הנוצרת מחיבור אלמנטים של תנועה ורצון.)intention( הוא מזהה את התקשורת הראשונית של התינוק עם האם והעולם כמבוססת זו. איכות על שטרן קושר את חוויית החיות של האדם למערכת העוררות הפיסיולוגית, וטוען שתשומת לב לצורות של חיות יכולה לשמש בתהליך הפסיכותרפויטי כרובד תקשורת חשוב המאפשר לאדם להבין את עצמו ולבסס יחסים בין-אישיים. לטענתו, גם מפגשים של האדם עם גירויים מסוגים שונים, כגון מוסיקה וקולנוע, יכולים לעורר באדם את הקשב לצורות החיות שהוא חווה (2010.(Stern, ג'ורדן טוען שהמפגש עם הטבע גם יכול לעורר באדם את הקשב לצורות של חיות ובכך לחדד את המגע שלו עם החוויה הפנימית שלו. כראייה לכך ג'ורדן מצביע על כך ששהייה בטבע מעוררת את האדם דרך אלמנטים ויזואליים, חושיים, וגופניים, ומפעילה אצלו את מערכת העוררות הפיסיולוגית, שהיא כאמור הבסיס הנוירולוגי לתחושות החיות שחווה האדם. על כן טוען ג'ורדן השהייה בטבע והתבוננות במפגש אתו יכולה לסייע בתהליך הטיפולי (2015.(Jordan, 1.3 מסעות טיפוליים לנוער בסיכון 1.3.1 רקע היסטורי תחום המסעות הטיפוליים צמח מתוך מגוון גישות חינוכיות וטיפוליות שהתהוו במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות. בחלוקה גסה ניתן לומר שרגלו האחת נטועה בעולם הלמידה ההתנסותית Education(,)Experiential והרגל השנייה נטועה בעולם הטיפול בהרפתקה או אתגר AT(.)Adventure Therapy - מתוך שני בסיסים אלה התפתחו אלמנטים המייחדים אותו: 3 בהיעדר תרגום מוצלח למושג wilderness בחרתי לתרגמו למונח "טבע פראי". 9
הסביבה הטיפולית שהיא הטבע הפראי,(wilderness) אוכלוסיית היעד )ברובה נוער בסיכון(, 4 וכלי הטיפול שהם סוגים שונים של מסעות בטבע. ניתן לומר שראשית העבודה הטיפולית בטבע מצויה בתנועת ההיגיינה הנפשית hygiene) (mental שראתה ביציאה אל הטבע גורם המשפיע לטובה על בריאותו הנפשית של האדם, ועודדה העברה של בתי חולים פסיכיאטרים לקרבתו (1974.(Caplan, במקביל החלו להתפתח גישות חינוכיות לעבודה עם נוער וילדים ששמו דגש על היציאה לטבע כמרכיב מרכזי בעיצוב אופי בריא וחזק. במרכז תנועות אלו נמצאו 5 תנועת הצופים, בתי הספר מבית מדרשו של קורט האן, ומחנות קיץ לילדים ונוער שהחלו להתפתח בארצות הברית החל מסוף המאה ה- 19 Davis- (Berman &.Berman, 2008) מתוך בית מדרשו של קורט האן צמח ארגון,Outward Bounds שהחל לפתח תכניות מנהיגות לנוער וצעירים דרך עבודה בטבע והתמודדות עם אתגרים. למן סוף שנות ה- 60 החל הארגון להפעיל תכניות בעלות מאפיינים טיפוליים לאוכלוסיות של מכורים לסמים ואלכוהול ולאחר מכן גם לסובלים מבעיות נפשיות. ניתן לומר שמתוך העבודה עם אוכלוסיות אלו התפתח תחום ה AT (1981 Boldt,,(Miner & הכולל בתוכו את תחום המסעות הטיפוליים והעבודה הטיפולית בטבע הפראי therapy).(wilderness ראסל טוען שבתוך עולם ה AT ישנו תחום ייחודי הפועל בטבע הפראי והוא מציע להבחין אותו מהתערבויות שיכולות להתקיים בסביבה פתוחה אחרת כמו פארק עירוני לדוגמא (Russell, (2001. לטענתו, תכנית של טיפול בטבע הפראי צריכה לכלול את המרכיבים הבאים: יכולת ניסוח של האלמנטים הטיפוליים בתוכנית; הגדרת קהל היעד של התוכנית וכלי הערכה קליניים לבחינת התאמתו; התאמת תכנית טיפולית אישית למשתתפים; שימוש במיומנויות שטח לצורך למידה ותהליך של התפתחות עצמית; צוות המורכב מאנשי מקצוע בתחום השטח ובתחום הטיפול; וחיבור התהליך שנעשה בטבע לעבודה עם בני המשפחה של בוגרי התוכנית ואנשי המקצוע שמלווים אותם. בנוסף, ראסל מבצע הבחנה של הפעילויות בין אלה המקיימות מחנה קבע, לבין אלה הפועלות במסגרת של מסע נודד. בתוך המסגרות של המסע הנודד יש את התוכניות ארוכות הטווח שנעות 10 4 כראייה לשייכות לתחומים אלה מרבית הגופים בארה"ב העוסקים בתחום המסעות הטיפוליים משתייכים לארגון הלמידה ההתנסותית,AEE: http://www.aee.org אך ישנו גם ארגון מקצועי ספציפי של גופי הטיפול בטבע הפראי https://obhcouncil.com.obhic: בארץ אין ארגון ספציפי לארגוני טיפול בטבע הפראי אבל קם בשנים האחרונות איגוד מקצועי של למידה התנסותית ומרבית הגופים חברים בו ACEE:.http://acee.org.il 5 קורט האן Hahn( )Kurt היה מחנך יהודי גרמני שהקים בשנות העשרים של המאה הקודמת את בית הספר "סאלם" שהיה הראשון לשלב את השהייה בטבע כחלק מפילוסופיית החינוך שלו (1970 (Rohrs,
בין 4-12 שבועות בהן הצוות מתחלף, לבין מסגרות קצרות טווח של עד 3 שבועות בהן הצוות קבוע ומלווה את כל התהליך (2001.(Russell, בישראל מרבית פעילות המסעות הטיפוליים היא בעלת אופי של מסע נודד בן ימים, 4-10 6 המשלבת את פעילות המסע בתוכנית טיפולית מתמשכת. ניתן לחלק את סוגי המסעות בארץ לשלוש קבוצות, לפי היחס בין מסגרת האם הטיפולית למסגרת המסע: א. מסגרות השמות את העבודה בטבע במוקד העשייה הטיפולית. ב. מסגרות המפעילות בעצמן מסעות אך אלו אינם מוקד התהליך הטיפולי. ג. מסגרות הפונות לגופים חיצוניים המפעילים את המסע עבורן ובשיתוף איתן )בן סימון וכאהן-סטרבצ'ינסקי, 7.)2013 ניתן לייחס את ההבדלים בסוג הפעילות בארץ לזו הקיימת בעולם לשני משתנים: א. אופי האוכלוסייה בארץ מרבית האוכלוסייה העונה על ההגדרה של נוער בסיכון משתייכת לקבוצות מוחלשות שאין ביכולתן יכולת כלכלית לממן פעילות טיפולית פרטית מסוג זה. מרבית אוכלוסייה זו מושמת במסגרות חוץ ביתיות כגון פנימיות ומוסדות טיפוליים ואחוז ניכר ממנה משתייך לקבוצות אוכלוסייה עולות )רומי & כהן, 2007(. ב. היעדר תשתיות המסגרות הקיימות הן ללא כוונת רווח ולכן אין ביכולתן להוציא פעילות עצמאית ארוכת טווח ללא מימון ממשלתי. זאת בניגוד לארה"ב בו קיים פלח אוכלוסייה עמיד כלכלית הנעזר בתוכניות פרטיות Massey, (Hoag, & Roberts, 2014) 1.3.2 מסגרת התייחסות תיאורטית בנוסף להיבטים הכלליים הקשורים לטיפול בטבע ישנן גישות טיפוליות תיאורטיות עליהן נשען התחום של מסעות טיפוליים. במוקד הרקע התיאורטי מצויים שני תחומים עיקריים: דימוי עצמי וכישורים חברתיים 2012) Russell,.(Gass, Gillis, & על מנת שהמסעות יקדמו שינוי בשני מוקדים אלה, מציעים ברמן וברמן מספר מבנים ומושגים תיאורטיים עליהם הפעילות נשענת 8 (2008 Davis-Berman,.(Berman & לטענתם, במוקד הפעילות מצויה הקבוצה, דבר המאפשר לאמץ מושגים מתחום הלמידה החברתית אשר במרכזם מצויים המונחים של מוקד שליטה פנימי וחוללות עצמית )self-efficacy( (1977.(Bandura, התפיסה היא שהמסעות (Rotter, 1971) בנויים בצורה המאפשרת למשתתפים להתגבר על אתגרים וקושי וכתוצאה מכך לחוות את עצמם כבעלי כישורים ויכולת התמודדות (2008 Davis-Berman,.(Berman & 11 6 זאת למעט פרויקט חד פעמי שהתרחש ב 2006 - פרויקט עוצמה במדבר, בשיתוף עמותת ענ"ב ומשרד הרווחה. במסגרת פרויקט זה יצאה קבוצת נערים מהוסטל של חסות הנוער למסע של שישה שבועות צוין מקור לא חוקי.. 7 לסקירה נרחבת על התערבויות באמצעות שטח ואתגר בישראל ראה דוח מכון ברוקדייל בנושא )בן סימון & כאהן-סטרבצ'ינסקי, 2013(. 8 הקבוצה הינה גם מרכיב מרכזי בהגדרתם את המסעות הטיפוליים (15.p (Berman & Davis-Berman,,2008
לטענת ברמן וברמן, המסעות מתאימים גם לפסיכולוגיה ההומניסטית כפי שזו באה לידי ביטוי בחשיבה של מאסלו על הצרכים ההתפתחותיים האנושיים המובילים לבניית הערכה עצמית ולבסוף הגשמה עצמית (1962.(Maslow, השילוב בין אתגר, עשייה, ורפלקציה קבוצתית הוא אידיאלי להשגת יעדים אלו, ועונה על הצורך ההתפתחותי של נוער בסיכון, שלרוב חסר את התנאים להתקדמות בפירמידת הצרכים. ישנם גם היבטים של שימוש בפסיכותרפיה הנרטיבית. המסע בנוי במסגרת הדומה לזו של סיפור: יש לו התחלה, עלילה וסוף. המשגת המסע כסיפור והתבוננות בו כמטאפורה לסיפור חייהם של המשתתפים מאפשרת פתח לשינוי בסיפור האישי שבני הנוער מספרים לעצמם. אכן, במסעות רבים יש שימוש באלמנטים של כתיבת יומן מסע ורפלקציה הנעשית באמצעות כתיבה (Allen-.Newman & Fleming, 2004) בנוסף, המסע קרוב למסגרת החשיבה הקוגניטיבית-התנהגותית השמה במרכז את הקשר בין דפוסי חשיבה, התנהגות, ורגשות. המסע יכול לשמש כפלטפורמת חשיפה להתרחשויות המעוררות דפוסים קוגניטיביים-התנהגותיים. ההכרח להתמודד עם המסע מאפשר להתגבר על דפוסים המנעותיים, ולקדם שינוי התנהגותי. בנוסף, באמצעות רפלקציה ועיבוד ישנו פוטנציאל לשינוי מבנים קוגניטיביים (2003.(Gillen, לסיכום, ניתן לראות שהמסעות הטיפוליים יונקים מגישות טיפוליות מגוונות ומתפיסות 9 תיאורטיות שונות. מצד אחד נראה שמגוון זה מאפשר לבנות חוויה טיפולית עשירה וייחודית, שיכולה לענות על הצורך בהתערבות שאינה נתפסת כמערכתית וסטיגמטית. מצד שני, מורכבות זו יכולה להקשות על בנייה של מסגרת תיאורטית קוהרנטית וברורה למהלך הטיפולי, ליצור בלבול בקרב הצוות המקצועי, וקושי ליצור שפה משותפת לצורך מחקר והשוואה כפי שנראה בחלק הבא. 1.3.3 מחקר על מסעות טיפוליים כתחום טיפולי צעיר, לא קונבנציונלי, המתקיים בעולם תחרותי הדורש יותר ויותר הסתמכות על ממצאים based(,)evidence נדרש תחום המסעות להראות את יעילותו הטיפולית. 10 לאור זאת נערכו לא מעט מחקרי הערכה ותוצאה על מנת לבדוק את השפעת המסעות. מחקרי ישנם מושגים נוספים וגישות תיאורטיות נוספות, שבשל קוצר היריעה לא פורטו, כגון: מושג הזרימה )Flow( המתקשר לפסיכולוגיה חיובית, אלמנטים מתוך פסיכולוגיה טרנס-פרסונליות, גישה משפחתית-מערכתית ועוד (Berman & Davis-Berman, 2008) 10 בסקירה מ- 1995 נמצאו כ 187 פרסומים ועבודות אקדמאיות שעסקו בתחום Hendee, (Freise, Pittman, & 1995) 12 9
התוצאה בדקו שינויים התנהגותיים ושינויים במבנים פסיכולוגיים שמקושרים לבריאות נפשית בקרב בני נוער. מחקרי תוצאה רבים מדדו שינויים במבנים פסיכולוגיים כדוגמת דימוי עצמי, מוקד שליטה, וכישורים חברתיים. במחקר מטא-אנליזה שבדק שינוי במוקד שליטה בעקבות תכניות של טיפול בהרפתקה (AT) נמצא גודל אפקט בינוני של שינוי לטובה (2000 ;(Hans, במחקר שבדק השפעה של מסע טיפולי על התנהגות נערים בבית ספר נמצא שיפור בדפוסי ההתנהגות החברתיים (Sachs (1992 Miller, &; מחקרים שבדקו השפעות של מסעות טיפוליים על בני נוער עם הפרעות אישיות ודפוסי התנהגות בעייתיים מצאו שיפור ניכר באופן בו הנערים תיקשרו ותפקדו בסיטואציות חברתיות 2004) Gathercoal,.(Clark, Marmol, Cooley, & במחקר על תכנית התערבות לנוער עבריין המשלבת מסעות טיפוליים, מצאו החוקרים שאחוז החזרה לפשיעה עמד על 44%, אם כי לא היה הבדל משמעותי בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת שקבלה טיפול אלטרנטיבי (2010 Russell,.(Walsh & במטא אנליזה שסקרה 28 מחקרים שנעשו על מסעות טיפוליים נמצא גודל אפקט בינוני המבטא פער ממוצע של 29% חזרה 2000) Lipsey,.(Wilson & לצד זאת להתנהגות עבריינית לעומת 37% בקבוצת הביקורת מסייגים כותבי המאמר את תוצאותיו בשל קשיים מתודולוגיים הנובעים מפערים גדולים בין המחקרים השונים. כאמור, לצד ידע אמפירי שנצבר בנוגע לאיכות המסעות, ישנם לא מעט קשיים בביסוס ידע זה. חלק מהקשיים, כגון הקושי לבצע מחקרים מבוקרים (RCT) והקושי להכליל בשל שוני בין מטפלים, רלוונטיים לכלל המחקרים בפסיכותרפיה. עם זאת ניכר שמאפייניו של תחום המסעות, כגון ריבוי המשתנים הטיפוליים והשונות בין התכניות, מקשים עוד יותר על בניית מערכי מחקר מבוקרים ועל היכולת לערוך מטא-אנליזות (2012 Russell,.(Gass, Gillis, & כמו כן, העובדה שהמסעות מתקיימים בקבוצות קטנות, דבר המייצר מדגמים קטנים, מקשה עוד יותר על מציאת אפקטים מובהקים )רומי & כהן, 2007(. על קשיים אלו מתווסף הקושי להבין את משמעות הממצאים, לדוגמא: כיצד בא לידי ביטוי שינוי במוקד שליטה או בדימוי העצמי? או מה במבנה המסע מאפשר זאת בחוויית המשתתפים? כהן, שערך מחקר על מסעות לנוער מנותק בארץ, מציין בסיכום דבריו: "ניתן להניח ששימוש שיטתי בכלי מחקר איכותיים היה עשוי לחדד עוד יותר את הממצאים... ניכר כי אין די בכלי המדידה הכמותיים במחקרים מן הסוג הנוכחי, וכי יש לפתח לצורך זה גם כלי מחקר איכותניים" )כהן,,1998 עמ'.)55 13
מסקירת הספרות נמצאו פרסומים של כארבעה מחקרים שניסו לבדוק שאלות אלו על ידי כלים איכותניים. במחקר שערך ראסל הוא ביצע תצפיות על מסעות וראיונות עומק חצי מובנים עם אנשי צוות ומשתתפים. מתוך הראיונות עם משתתפים במסעות עלו שלושה מרכיבים שהיו הגורמים המשמעותיים בתהליך: זמן לבד המאפשר רפלקציה, יחס דואג ולא מתעמת מצד הצוות, וחווית הטבע. בצד אלו זיהה ראסל שלוש השפעות שמשתתפי המסעות העידו שחשו בעקבות המסע: שיפור היחסים עם ההורים, ירידה בשימוש באלכוהול וסמים, רצון להתאמץ יותר בבית הספר (2000.(Russell, ברמן וברמן ביצעו ראיונות עומק עם ארבעה בוגרים של מסעות בני עשרה ימים כ- 20 שנה לאחר ההשתתפות בהם. מניתוח הראיונות עלו ארבע תמות מרכזיות: תזמון המסע תחושה שהמסע היה בזמן הנכון מבחינתם; חשיבות יחסים בין-אישיים התמה העלתה גישות שונות ביחס למרכזיות הקשרים במהלך המסע; תחושת המקום חשיבות חווית השהייה בטבע עלתה בקרב כל המשתתפים; השפעה על המשך החיים כולם ציינו אפקט על חייהם אך מידת מרכזיות ההשפעה השתנתה. עם זאת כולם הביאו התלהבות מהרעיון שילדיהם יצאו לחוויה דומה (2012 Berman,.(Davis-Berman & החוקרים מציינים כי מעניין יהיה לראות האם תמות אלו עולות גם בקרב מרואיינים מרקעים שונים ומתוכניות נוספות & (Davis-Berman.Berman, 2012) במחקר מקיף בו שילב ראסל בין כלים איכותניים וכמותניים אשר נערך בקרב מדגם גדול של בוגרי מסעות ובקרב הוריהם, הוא מצא כי אמנם המסע אינו פותר למתבגרים את כל בעיותיהם, אך עם זאת כ- 80% מההורים וכ- 90% מהמשתתפים הרגישו כי המסע היטיב עם המשתתפים והיווה שלב חשוב בתהליך התמודדותם (2005.(Russell, ראסל מתייחס למגבלות ההכללה של המחקר ומעודד ביצוע מחקרים נוספים המשלבים גישות איכותניות וכמותיות על מנת להעשיר את הידע האמפירי תוך הרחבת הידע על החוויה הייחודית של המשתתפים. הוא מציע לבחון תכניות באורכים שונים על מנת לבחון את התמות המשותפת העולות, אופן השפעתן, ואת ההבדלים בין השפעותיהן על משתתפים שונים (2000.(Russell, 1.4 סיכום, רציונל המחקר ושאלותיו כפי שעולה מסקירת הספרות התופעה של נוער בסיכון הינה רחבת היקף הן בכמות והן במגוון המאפיינים שלה. הסיכון הטמון בגיל ההתבגרות מכיל היבטים אוניברסליים אינהרנטיים לתהליך ההתבגרות והיבטים לוקליים המאפיינים את החברה הישראלית. כמו כן התופעה קשורה למשתנים אישיותיים, משפחתיים, סוציו-דמוגרפיים, ואף פוליטיים. השונות הרבה שבתופעה זו, בשילוב האתגרים הספציפיים בהגשת עזרה לבני נוער, הביאה לכדי כך שהתפתחו תכניות 14
התערבות שונות ומגוונות. בתוך מגוון זה ההולך ומתרחב מצויות גם תכניות ההתערבות של מסעות טיפוליים בשטח )בארץ - בייחוד במדבר(. תחום המסעות הטיפוליים נשען על תפיסות תיאורטיות מגוונות מתחום הפסיכותרפיה ומגובה במחקרי תוצאה רבים שמצאו השפעה מיטיבה על משתנים התנהגותיים ועל מבנים פסיכולוגיים. עם זאת אין די בכתיבה התיאורטית ובבחינה הכמותנית על מנת להבין לעומק את טיב החוויה המתרחשת במסע ואופני השפעתה. לשם כך ישנו צורך בשימוש בכלי מחקר איכותניים הנשענים על נקודת המבט של המשתתפים במסעות. בחינה שיטתית ומעמיקה של נקודת המבט הסובייקטיבית של המשתתפים מאפשרת להרחיב את ההבנה בנוגע לתהליכים המיטיבים המתרחשים במסע ואופני השפעתם, לעגן את החשיבה התיאורטית בממצאים, להכווין את מחקרי התוצאה העתידיים, ולסייע לעוסקים במלאכת המסעות לדייק את עבודתם. 4-10 מחקר זה התמקד במסעות קצרים בני ימים )למעט יוצא דופן אחד( שהתבצעו במסגרות 11 אשר נעזרו בגורם חיצוני לצורך הפעלתם. בחירת קבוצה זו נובעת מזמינות מדגם רחב ומגוון של משתתפים. מאפייני האוכלוסייה המשתתפת במסעות אינם ניתנים לשיוך לתת קבוצה מסוימת והם נעים על מספר רצפים שפורטו בסקירת הספרות על נוער בסיכון. יחד עם זאת ניתן לומר שהם אינם משתייכים לתת הקבוצה של נוער מנותק במובן הקיצוני )להב, נוער בסיכון - התופעה בפרספקטיבה, 12 2000(, זאת משום שהם בהכרח משתייכים למסגרת חינוכית-טיפולית כלשהי, דרכה הגיעו למסע. כל בני הנוער המשתתפים במסעות מגיעים אליהם מתוך הסכמה בסיסית להשתתפות במסע. אם זאת מידת הוולונטריות משתנה בהתאם למסגרת, ונעה בין מסגרות בהן הטיפול הינו בצו בית משפט )מסגרות חסות הנוער(, ומשמעות אי השתתפות במסע יכולה להיות יציאה מהמסגרת, ועד מסגרות בהן המשתתפים מתנדבים לצאת למסע. אם כן נכון לומר שהמחקר אינו בוחן את השפעת המסעות על קבוצה מסוימת של נוער בסיכון אלא מחפש את ההשפעה המשותפת על כלל הקבוצות )למעט זו של נוער מנותק באופן קיצוני(. 15 11 שני הגופים המקצועיים המפעילים את המסעות המשתתפים במחקר זה הם עמותת 'דרך לוטן': /http://www.lotan-way.com ו'צוות שביל' הפועל במסגרת עמותת 'ענ"ב':.http://www.enav.org.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%98%D7%97.html 12 יש להבהיר את המושג מסגרת חינוכית-טיפולית, ולהבחין זאת אל מול הגדרת המסע כטיפולי. לצורך הבהרת מושגים אלא אשען על ההגדרות של רומי וגרופר, אשר במבוא לספרם, ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל, בחרו לכנות את העבודה עם נוער בסיכון חינוכית-טיפולית. הם מנמקים זאת בשל היעדר תרגום מוצלח למונח הלועזי care המציין תהליך של ליווי כוללני ותמיכתי הדומה ל'טיפול הורי'. העבודה החינוכית- טיפולית מאופיינת באקלקטיות של בעלי מקצוע וכלים השואבים מהעולם של הטיפול הפסיכולוגי ותהליכי הליווי החינוכיים צוין מקור לא חוקי.. זאת להבדיל מהגדרת המסע כטיפולי, דבר שפורט בפרק סקירת הספרות על מסעות טיפוליים לנוער בסיכון סעיף מסגרות התייחסות תיאורטיות.
בנוסף, קבוצת מחקר זו נבחרה בשל הומוגניות מבחינת מבנה המסע ומאפייניו הטיפוליים: למסע קודמת הכנה מינימאלית של תיאום ציפיות והכנת צוות; במסע עצמו נוכחים אנשי צוות מהמסגרת האורגנית )מטפלים ומדריכים חינוכיים( אשר תפקידם לסייע בתהליכי העיבוד, מיקוד התהליך במטרות הקבוצתיות והאישיות, וקידום העברת הלמידה והחוויה מהמסע אל שגרת היום יום במסגרת; מדריכים מקצועיים )אנשי טיפול כגון עו"סים ופסיכולוגים, ואנשי שטח כגון מדריכי טיולים והישרדות( המובילים את ההתרחשות במסע; ישנם אלמנטים של לימוד מיומנויות שטח ויישום כחלק מהתהליך הטיפולי של חשיפה לאתגר וקושי. בנוסף, יתכן שהעובדה שהמסע מנותק באופן יחסי מהתהליך המתמשך מאפשרת להתבונן בחוויית המסע בצורה מתוחמת משאר הרצף החינוכי-טיפולי. שאלות המחקר מטרת מחקר זה להעשיר את הידע על חוויית המסע הטיפולי בקרב משתתפיו, ולבדוק מה המשמעות שהם מייחסים למסע ומה השפעותיו מזווית רטרוספקטיבית. המחקר התמקד בשתי שאלות מרכזיות: א. ב. מהי המשמעות הניתנת למסע ולמרכיביו על ידי נערים ונערות שהשתתפו בו? באילו אופנים המסע הקרין על המשך חייהם: כיצד הוא נוכח בהם? וכיצד השפיע עליהם? 2.שיטה מחקר זה ביקש להבין את ההשפעות של תופעה מסעות טיפוליים על המשתתפים בה. מדובר בנקודת השקה בין שני גורמים מורכבים: המסע, והאדם החווה אותו. מורכבות זו הובילה לבחירה בפרדיגמה איכותנית-קונסטרוקטיביסטית ובמסורת המחקר הפנומנולוגית. לפי תפיסת העולם הקונסטרוקטיביסטית, המציאות אינה עובדה אובייקטיבית חיצונית לאדם אלא תהליך דינאמי שבמסגרתו האדם מפרש את האינטראקציה שלו עם העולם ועם סובייקטים אחרים (2000 Lincoln,.(Denzin & ברוח זו, הגישה הפנומנולוגית מניחה שהדרך להבין את המציאות היא באמצעות ניסיון לנסח את התהליך המתואר של מתן פרשנות סובייקטיבית. ניסוח תהליך זה נעשה על ידי השהיית הנחות מקדימות וידע תיאורטי של החוקר, ולאחר מכן פנייה אל הסובייקט לביצוע רפלקציה על החוויה שלו )שקדי, 2003(. לאחר מכן החוקר מתבקש לפרק את המידע למרכיביו, לבחון אותם, ולזהות את מבני המשמעות המארגנים אותם. לבסוף, על החוקר להרכיבם מחדש בצורה השופכת אור על התופעה (2002.(Patton, אם ליישם תפיסת עולם זו על מושא המחקר, ניתן לומר כי אנו מניחים שתופעת המסע היא התהליך שבמסגרתו המשתתפים בו מקנים לו משמעות. מתוך כך, הבנת המסע צריכה לעבור דרך 16
הניסיון להבין את המשמעות שמשתתפיו מקנים לו, והצורות שבהן משמעות זו משפיעה עליהם בחזרה. המחקר הכמותי בתחום זה מניח על בסיס ידע תיאורטי מקדים כי ישנם משתנים אישיותיים והתנהגותיים שהמסע מבקש לשנות, ומתמקד משום כך במדידה של משתנים אלו לפני ואחרי המסע. לעומת זאת, מחקר זה מבקש להשהות את ההנחות המקדימות, ולהרחיב את נקודת המבט על התופעה. לאחר גיבוש הממצאים, המחקר חוזר אל הידע הקיים ובוחן האם וכיצד הממצאים משתלבים בו. 2.1 מדגם המחקר בהתאם לפרדיגמה האיכותנית, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לגבש תובנה רחבה ועמוקה ככל שאפשר על תופעת המסעות והשפעתה על בני הנוער. בהתאם לכך משתתפי המחקר נבחרו בדגימה מכוונת וסלקטיבית. כלומר, בחירת מגוון משתתפים שיאפשר חילוץ אינפורמציה עשירה ומבט מעמיק על התופעה, לאור מאפיינים רלוונטיים לחשיפת עושר התופעה וממדיה השונים (1997.(Coyne, בהתאם לכך, וברוח האסטרטגיה ההטרוגנית למדגם (2002,(Patton, נבחרו שני קריטריונים הנראים חשובים לתפיסת עושר התופעה: המגדר, ופרק הזמן שחלף מאז המסע )מרחק זמן קצר הוגדר כעד שנתיים ממועד המסע, ומרחק זמן ארוך הוגדר כיותר משנתיים(. בנוסף, נעשה שימוש באסטרטגיית דגימה רנדומליות מכוונת (2002,(Patton, זאת מתוך מטרה למנוע סינון של משתתפים בשל שיקולים זרים למחקר. לדוגמא, כאשר הדבר התאפשר פורסמו מודעות בפורום חברתי רלוונטי והקשר נוצר על ידי פנייה של הנחקר. בצורה זו נוטרל אלמנט של בחירת המשתתפים על ידי אנשי חינוך וטיפול המכירים אותם. בשל מגבלות חיסיון על בני נוער שעדיין מצויים תחת אחריות של משרד החינוך או הרווחה, לא ניתן לפנות אליהם ללא אישור מהגורמים המוסמכים לכך. לכן נעשה שימוש גם באסטרטגיה של דגימת נוחות (2002 :(Patton, המדגם הוגבל לבני נוער שסיימו את שהותם במסגרת חינוכית או טיפולית. בהתאם לאסטרטגיות הדגימה והקריטריונים שפורטו לעיל נדגמו ארבעה-עשר בנים ובנות שהשתתפו בעבר במסעות, זאת כמקובל בהיקף מחקר מהסוג הנוכחי, ובהתאם לגישת ה"רוויה התיאורטית" saturation(.(creswell, (1997 )theoretical לפי גישה זו תהליך הדגימה מסתיים כאשר החוקר חש שהקטגוריות מבוססות דיין וראיונות נוספים אינם מחדשים על הקיים. טבלה 1 מציגה את מפת הדגימה לפי הקריטריונים שהנחו אותה יחד עם מאפייני המרואיינים. השמות בדויים על מנת לשמור על פרטיות המרואיינים: 17
טבלה 1 : רשימת המרואיינים ומאפייניהם זמן שעבר מהמסע גיל )בעת הריאיון( מין שם ששה חודשים 19 בן אלי מרחק זמן מספר מסעות 1 סוג המסגרת בית ספרית סטטוס נוכחי לקראת קצר גיוס ממועד בן יואל שבעה חודשים פנימייה לקראת 1 19 המסע גיוס )פחות בן רוני חמישה חודשים מכינה קדם לקראת 1 19 משנתיים צבאית גיוס בת פזית ששה חודשים פנימייה לקראת 1 19 גיוס בת מיכל שנה וחצי מהמסע פנימייה מכינה 6 19 האחרון קדם צבאית בת חלי שמונה חודשים קידום נוער שנת 1 19 שירות בת אלונה שבעה חודשים קידום נוער בצבא 1 19 מרחק זמן בן אופיר שש שנים חינוך בצבא לא 1 21 ארוך פורמלי ממועד בן יוני שנתיים וחצי פנימייה בצבא 2 20 המסע בן שון שלוש וחצי שנים הוסטל בצבא של 3 21 )יותר חסות הנוער משנתיים( בן צחי עשר שנים הוסטל של לימודים 1 25 חסות הנוער אקדמיים בת תמר שנתיים ושבעה חינוך מיוחד משוחררת 1 20 חודשים מהצבא בת גליה שנתיים וארבעה חינוך מיוחד משוחררת 1 20 חודשים מהצבא בת אורית שנתיים וחצי פנימייה בצבא 1 19 18
ה( 2.2 איסוף הנתונים תהליך יצירת הקשר עם המרואיינים התחיל בפניה אל המסגרות החינוכיות-טיפוליות, בבקשה לסיוע ביצירת קשר עם הבוגרים. מסגרות המפעילות פורום בוגרים אינטרנטי פרסמו הזמנה להשתתפות במחקר מעל במה זו, ובמקרים אלה הפנייה הגיעה מצד הבוגרים עצמם. מסגרות אחרות יצרו קשר ישיר עם הבוגרים וביקשו את הסכמתם. לאחר שניתנה לי ההסכמה, יצרתי קשר ראשוני והסברתי את מטרת המחקר ואופן ביצועו. רק לאחר מתן הסכמה להשתתפות נקבע מועד לראיון. לפני תחילת הריאיון הצגתי את מטרת המחקר מחדש וביקשתי מכל משתתף לחתום על טופס הסכמה מדעת לביצוע הריאיון והקלטתו )נספח 1(. הנתונים שעליהם מתבסס המחקר הם החוויות של הנחקרים מהמסע. בהתאם לכך, הכלי שנבחר על מנת לאסוף את הנתונים הוא ראיון עומק חצי מובנה. ב"ראיון עומק", הכוונה לניסיון להיכנס אל תוך העולם האישי של הנחקרים. כניסה כזו מותנית ביצירת אווירה נינוחה, ובהתאם לכך, הראיונות התבצעו בסביבה נוחה למרואיינים, שנבחרה תוך התייעצות איתם. בנוסף נעשה ניסיון להתחבר אל שפת המרואיין באמצעות שימוש בביטויים ומושגים העולים מדבריו ניסיון תוך להבהירם )שקדי, 2003(. ב"ראיון חצי מובנה", הכוונה לכך שהריאיון מושתת על מסגרת התייחסות כללית המאפשרת למראיין למקד את הריאיון לכיוון הרלוונטי למחקר. מסגרת התייחסות כללית זו מורכבת מנושאי תוכן ושאלות אופציונאליות המהווים יחד מבנה גמיש. השתלשלות הריאיון היא תוצר של האינטראקציה בין שני הצדדים, כאשר בהתחלה השאלות רחבות ומעודדות דיבור חופשי על החוויה, ובהמשך חלה התמקדות בהתאם לתכנים שעלו או לא עלו (2002.(Patton, כלי נוסף להתחקות אחר חווית הנחקר הוא הקשבה אמפאתית, המעודדת התעמקות בתהליך הרפלקציה האישית ומונעת תחושה של חטטנות חודרנית מצד המראיין )ג'וסלסון, 2015(. מדריך הריאיון במחקר זה )נספח 2 תבסס על שני עולמות תוכן בהתאם לשתי שאלות המחקר. הראשון הוא הבנת חווית המסע עצמו. בחלק זה התבקשו המרואיינים לספר באופן חופשי את סיפור המסע שלהם, להתייחס לאירועים משמעותיים, לדמויות משמעותיות ולאירועים הזכורים להם באופן מיוחד. עולם התוכן השני הוא היבטים של השפעת המסע על המשך חייהם. בחלק זה התבקשו המרואיינים לספר באיזה אופנים הם סבורים שהמסע השפיע עליהם, ובאילו אופנים והקשרים המסע נוכח בחייהם. 19